במהלך המאה ה -19 ותחילת המאה העשרים, מעצמות אירופה יצאו לפתח אימפריות גלובליות ומאמציהן היו מוצלחים במידה רבה. מדינות אירופה חצבו נתחים גדולים של אסיה וכמעט כל אפריקה, והפרידו ביניהן את הארץ. המושבות שהוקמו מדינות אלה נמשכו עד למחצית השנייה של המאה העשרים. האימפריאליזם ארגן מחדש את הפוליטיקה הבינלאומית והשפיע רבות על התפתחות הדרום העולמי.
לאחר גילוי העולם החדש, מדינות רבות שלחו קולוניסטים וסוחרים לאמריקה לצורך מיזמים כלכליים. רבים הרוויחו מהמשאבים החדשים העומדים לרשותם וביקשו למצוא דרכים חדשות להביא עושר ותהילה לעצמם או למדינתם. ככל שהטכנולוגיה התחבורתית השתפרה, החקירה העולמית פתחה אדמות חדשות ואפשרויות חדשות.
עידן האימפריאליזם היה תקופה בה כמה מדינות אירופאיות ניסו להרחיב את טווח ההגעה שלהן על ידי כיבוש וסיפוח אדמות או אומות אחרות, בעיקר במאות ה -19 ותחילת המאה העשרים. הרחבת שטחים הגבירה בדרך כלל את הגישה למשאבים, עבודה וסחורות, מה שאומר יותר כסף וכוח למדינה הקיסרית המרכזית. בעזרת כלי נשק מתקדם יותר, המדינות המתועשות הללו, כמו בריטניה וצרפת, הצליחו להכניע מדינות אחרות שטרם נחשפו לרובים, תותחים או בסופו של דבר מקלעים. יכולות תקשורת מוגברות, כולל נסיעה ברכבות וטלגרפים, אפשרו למושבי האימפריות להתחבר למושבות שלהם.
הפעילויות בתכנית שיעור זו מתמקדות בהיבטים שונים של אימפריאליזם אירופי בסין, אפריקה והודו, כמו גם הן במוטיבציות והתגובות לאימפריאליזם. הם תוכננו כך שתלמידים יוכלו להפגין הבנה מעמיקה של האימפריאליזם האירופי במאות ה -19 וה -20.
