הגורמים לאירועים שקדמו למהפכה האמריקאית הם חלק בלתי נפרד מהבנת המהפכה כולה, כולל איך זה קרה, מדוע זה קרה ומדוע אירועים התגלו כמו שהם עשו במהלך המהפכה עצמה. רבים מההתפתחויות החשובות ביותר התרחשו בין התפתחות המושבות הבריטיות לתחילת מלחמת המהפכה, וחשוב שהתלמידים יבינו את הרקע הזה טוב לפני שהם יעמיקו לאירועי המהפכה.
שלוש עשרה המושבות כללו את ניו המפשייר, מסצ'וסטס, קונטיקט, רוד איילנד, ניו יורק, ניו ג'רזי, פנסילבניה, דלאוור, מרילנד, וירג'יניה, צפון קרוליינה, דרום קרוליינה וג'ורג'יה. בעוד שהמתיישבים לא מצאו שפע של זהב, חומרי גלם אחרים כמו פרוות, עצים, טבק וברזל, אפשרו להם להקים יישובים קבועים. מרבית ההתנחלויות החלו כמיזמים כלכליים או כמקומות של סובלנות דתית לפני שהתפתחו למשהו גדול יותר.
מושבות צפון אמריקה שימשו בעיקר פונקציות שונות אך דומות. לבריטניה, מדינה קטנה באי, לא הייתה גישה לכל המשאבים הקיימים במושבות. הפעילות הכלכלית השונה של כל אזור קולוניאלי הייתה מכריעה להצלחתה ולעושרה של האימפריה הבריטית.
מדינות אחרות, בעיקר צרפת, התמודדו גם עם שליטה כלכלית באזור. בלחימה במלחמת צרפת והודו (1754-1763), בריטניה סוף סוף השיגה שליטה מלאה ובלתי מעורערת על החוף המזרחי של צפון אמריקה. התנהלותם של הבריטים עם המתיישבים והרצון הגובר לממשל עצמי שימשו זרעים של מהפכה.
הקולוניסטים האמריקאים מתחילים לגייס התנגדות מאורגנת לאימפריה הבריטית בתגובה למיסוי גבוה, אלימות ודיכוי. באמצעות חרמות, מחאה ורצון טהור, הקולוניסטים מצאו עצמם בסופו של דבר מסוכסכים עם בריטניה, והחליטו כי דרך הפעולה היחידה להכריז על עצמאות מלאה מארץ אמם. עם חתימת הכרזת העצמאות בשנת 1776, הקולוניסטים האמריקנים המשיכו להגן על עצמם ועל רעיונותיהם במאבק קשה לחופש.
