מדוע רומן משנת 1939 על משפחה מהגרים בחיפוש אחר עבודה בתקופת השפל הגדול עדיין מהדהד בקרב הקוראים במאה ה -21? התשובה פשוטה: הסתכלו מסביב. לאחר המיתון של 2008, סיפור זה שומר על הרלוונטיות שלו, במיוחד אצל סטודנטים רבים שהוריהם איבדו את מקום עבודתם ו/או את הקריירה שלהם כתוצאה מההתרסקות בשנת 2008. הנושאים האוניברסליים של מרדף אחר החלום האמריקאי, התמדה והמאבק בעוול, נמצאים עדיין בהיבטים רבים של החיים האמריקאים כיום. כתוצאה מכך, "ענבי הזעם" הוכתרו כאחד הרומנים המגדירים של הספרות האמריקאית.
השפל הגדול |
מיתון 2008 |
|---|---|
| שיעור האבטלה 25% | שיעור האבטלה 10%
20% מהאנשים נמצאים תחת המועסקות |
| לגירוי כספי ממשלתי לקח 19 חודשים להשתקף בשוק המניות | לגירוי כספי ממשלתי לקח 10 חודשים לשקף בשוק המניות |
| אנשים המתינו בשורות לחם; היה תלוי בממשלה כדי לשרוד מהיום להיום | אחד מכל שישה אנשים קיבל סיוע ממשלתי |
| הבנקים קרסו והפסידו 140 מיליארד דולר בכספי המפקידים; מעל 9,000 בנקים נכשלו | בין אובדן התוצר לאובדן העושר של משקי הבית, ההערכות הן בערך 12.8 טריליון דולר אבודים; 57 בנקים נכשלו |
ממש באמצע השפל הגדול הגיע אחד הבצורות החמורות ביותר שראתה אמריקה. במשך כמה שנים (משנת 1934-1940 לערך), 150,000 קילומטרים רבועים ממולדת ליבה של אמריקה נהרסו על ידי רוחות עזות, תנאי יובש ושיטות טיפוח לקויות שהובילו לקרקע רפויה שבה דבר לא יכול לשרוד את מזג האוויר הקשה.
בזמן שהם קוראים את ענבי הזעם , נתנו לתלמידים להשוות את סיפורו של ג'ואדס ולהשוות אותו עם סיפורו של משבר ההגירה שיוצא מסוריה לאירופה.
