רוברט פרוסט נחשב לעתים קרובות כמשורר האמריקאי המובהק. הוא מזווג מסגרות אמריקאיות רגועות ושלוות עם רגשות רגועים ושלווים של הקריינות שלו. שיריו לוכדים הן חוויות אנושיות רגילות והן את הדמיון, בנוסף ליצירת מקצבים וצלילים בלתי נשכחים בשפת הדיבור של ניו אינגלנד. "עצירה ליד יער בערב מושלג" היא אחת מיצירותיו הידועות ביותר, וחוקר את נושא החובות מול הרצון של האדם לשקט נפשי. בעוד המספר בסיפור רוצה לעצור ולהתפעל מהעולם סביבו ומהשלווה שהוא מוצא בטבע, הוא יודע שיש לו חובות לשמור ולכן עליו להמשיך הלאה. זוהי חוויה נפוצה שתלמידים רבים יכירו בה, שכן יש להם גם חובות המונעות מהם לעשות את הדברים שהם באמת רוצים לעשות.
זהו ליל חורף קר, הלילה החשוך ביותר בשנה, והרוח נושבת בזמן השלג יורד. המספר רוכב ביער עם סוסו. הוא מוצא את עצמו על אדמתו של אדם שגר בכפר ועוצר להסתכל מסביב. המספר חושב שהסוס שלו חייב לחשוב שזה מוזר שהם עוצרים באמצע היער, וכאילו עונה, הסוס מטלטל את פעמוני הרתמה שלו. המספר מציין כי הצליל הנוסף היחיד הוא הרוח והשלג. הוא נלקח ביופיו האפל והיפה של היער, אבל הוא יודע שהוא לא יכול להישאר ביער כל הלילה ולהעריץ אותם. הוא אומר שיש לו חובות, כולל קילומטרים נוספים לטיול, ומבטיח לשמור.
