שימוש נפוץ Storyboard That הוא לעזור לתלמידים ליצור תרשים מגרש של האירועים מסיפור. לא זו בלבד שזו דרך מצוינת ללמד את חלקי העלילה, אך היא מחזקת אירועים מרכזיים ומסייעת לתלמידים לפתח הבנה טובה יותר של מבנים ספרותיים. לפעמים התלמידים באמת צריך לחשוב בזהירות על אילו אירועים הם נקודות מפנה מרכזי העלילה.
התלמידים יכולים ליצור לוח התכנון ללכוד את arc נרטיב בעבודה עם שישה-סטוריבורד התא המכיל את החלקים העיקריים של תרשים העלילה. עבור כל תא, יש תלמידים ליצור סצינה כי בעקבות הספר ברצף באמצעות: חשיפה, סכסוך, פעולה עולה, Climax, נופל פעולה, ואת ההחלטה .
(הוראות אלו ניתנות להתאמה אישית לחלוטין. לאחר לחיצה על "העתקת פעילות", עדכן את ההוראות בלשונית העריכה של המטלה.)
יצירת תרשים העלילה חזותית של גשר כדי Terabithia .
סדר תלמידים לקבוצות קטנות ובקש מהם לשתף את דיאגרמות העלילה שלהם עם העמיתים. משוב בין עמיתים עוזר להעמיק את ההבנה, מעודד שיתוף פעולה, ומאפשר לתלמידים לראות פרשנויות שונות של אותה סיפור.
הצג דיאגרמת עלילה מלאה כדוגמה. הנחה את התלמידים לזהות נקודות חוזקה ואזורים לשיפור באמצעות הערות חיוביות וממוקדות. זה מגדיר ציפיות ברורות ובונה תרבות כיתה תומכת.
ספק משפטי פתיחה פשוטים כמו “שמתי לב ל...”, “אהבתי איך...”, ו-“הצעה אחת היא...”. משוב מובנה עוזר לתלמידים להישאר ממוקדים ומפחית את ההתרגשות בלתת משוב לכל הלומדים.
בקש מהתלמידים לרשום את המשוב שקיבלו ואת שינויים שהם מתכננים לעשות. הרהור מבטיח שהמשוב מוביל לשיפור משמעותי ומעודד את התלמידים לקחת אחריות על הלמידה שלהם.
דיאגרמת עלילה ל-Bridge to Terabithia מציגה באופן חזותי את האירועים המרכזיים בסיפור של קתרין פאטרסון. היא כוללת את החשיפה, הקונפליקט, העלייה במתח, השיא, הירידה במתח ופתרון כדי לעזור לתלמידים להבין את מבנה הנרטיב.
התלמידים יכולים ליצור סטוריבורד על ידי חלוקת הסיפור לשישה חלקים עיקריים: חשיפה, קונפליקט, עלייה במתח, שיא, ירידה במתח ופתרון. לכל חלק, הם מציירים סצנה וכותבים תיאור קצר שמסכם את האירוע המרכזי, תוך שימוש בכלים כמו Storyboard That לתמיכה ויזואלית.
שימוש בדיאגרמת עלילה עוזר לתלמידים לזהות נקודות מפנה חשובות, להבין את מבנה הסיפור ולחזק אירועים מפתח. זה גם מעודד ניתוח מעמיק יותר ותומך בלומדים ויזואליים על ידי פיצול נרטיבים מורכבים לחלקים manageable.
החלקים המרכזיים הם חשיפה (הצגת דמויות והגדרות), קונפליקט (הבעיה או האתגר), עלייה במתח (אירועים שמגבירים את המתח), שיא (נקודת המפנה), ירידה במתח (אירועים לאחר השיא) ופתרון (סיום הסיפור).
הדרך הטובה ביותר היא להשתמש בדיאגרמת עלילה חזותית. תלמידים יכולים ליצור סטוריבורד של שישה תאים, המאיירים ומסכמים רגעים חשובים מכל חלק של הסיפור. זה הופך את הסיכום למעניין וקל להבנה עבור תלמידים צעירים.