פגסוס הוא סוס לבן עם כנפיים, כי נושאת ברק הברקים הלוך ושוב כדי אולימפוס מן Cyclopes בכל פעם אספקת זאוס צריך להיות מתחדשת.
פגסוס נולד כשהגיבור פרסאוס חתך את ראשה של מדוזה ודמה נשפך על הקרקע. הוא זינק מדמה לאוויר ועלה היישר אל הר האולימפוס, שם מצא חן בעיני זאוס. הוא האמין כי ירדו אל כדור הארץ פעם אחת ופגע בפרסה שלו על סלע קורינתוס, יצירת היפוקראן, או מזרקה של הסוס.
פגסוס הוא נזכר לעתים קרובות על סיוע לגיבור Bellerophron להביס את כימרה. אתנה נתנה לבלרופרון מוט זהב מיוחד להכניס את פיו של פגסוס, שהפך לרסן וקצת, הראשון ששימש את האנושות לסוס. הוא רכב על פגסוס סביב הכימרה, והכה אותה בחניתו עד שמתה. הוא רכב על פגסוס בחזרה לאולימפוס, שם חזר פגסוס לאחור בשמחה על שחזר והעיף את בלרופרון בחזרה לכדור הארץ, ופצע אותו קשות במשך שארית חייו.
זאוס השתמש בפגסוס כדי ללכת הלוך ושוב אל הקיקלופ כדי לאסוף עוד ברקים כשהאספקה שלו היתה נמוכה. בכמה מיתוסים על מיתוס פרסאוס, פגסוס היה מאולף על ידי אתנה ונשלח לעזור פרסאוס להציל אנדרומדה מן הים הנחש Cetus. בגרסאות אחרות, פרסוס השתמש בסנדלים מכונפים שהרמס הביא לו במאבקו נגד מדוזה.
פוסידון ומדוזה
סוס לבן עם כנפיים
פגסוס הוא סוס כנף מפורסם מהמיתולוגיה היוונית, המתואר לעיתים כלבן טהור ומקסים. הוא קם מדמו של מדוזה כשהיא הובסה על ידי הגיבור פרסאוס.
פגסוס מייצג השראה, חוכמה וקשר בין אלים לבני אדם. הוא שיחק תפקיד מרכזי במספר אגדות, כולל בעזרה לגיבור בלרופונט להביס את הקימרה.
פגסוס מייצג לעיתים קרובות חופש, דמיון והשראה שירית. בסיפורים עתיקים, הוא היה קשור למוזות ונחשב כמביא יצירתיות.
סיפור פגסוס מגיע ממיתולוגיה יוונית עתיקה, במיוחד אגדות של פרסאוס ובלרופונט. משוררים עתיקים כמו Hesiod והומר הזכירו את פגסוס ביצירותיהם.
פגסוס השרה השראה באומנות, ספרות, סרטים ואפילו בלוגואים. התמונה של הסוס עם הכנפיים משמשת לעיתים כסמל לדמיון ומהירות בזמנים המודרניים.