"אוצר הלימון בראון" הוא סיפור קצר בהוצאת הסופר וולטר דין מאיירס. מאיירס מפורסמת ביצירות אחרות כמו הרומן למבוגרים צעירים מפלצת, מלאכים שנפלו וילד רע . מאיירס נולד במערב וירג'יניה וגדל בהארלם. למרבה הצער הוא נפטר בשנת 2014.
הסיפור הוא על גרג רידלי, שהתחלה גרועה של היום שלו. בנרטיב הזה, צעיר בשם גרג רידלי פוגש את זמר הבלוז לשעבר למון בראון בבית נטוש. לאחר מכן, גרג ממשיך וללמוד כמה מהשיעורים החשובים ביותר של החיים ומה האוצרות של לימון צופה בו.
גרג רידלי היה ילד רגיל. היו לו ציונים גרועים ואביו לא ירד מהגב בעניין. גרג היה ספורטאי נלהב אך בשל ציוניו הגרועים, אביו אסר עליו לשחק. אביו חשב שספורט הוא בדיחה והחיים הם בסך הכל חינוך ומציאת עבודה טובה.
במהלך הסיפור גרג הלך לבניין נטוש, מחפש משהו לעשות ביום שישי בערב. עם הגשמים של הלילה, גרג התחיל לחקור את הבית הישן. במהלך זה, הוא נתקל בכמה מפגשים לא רצויים, או לפחות כך הוא חשב בתחילה.
בבית הוא פגש זקן בשם למון בראון, שגר בבניין והשמועות היו לו אוצר. בתחילה, לימון איים על גרג בסכין גילוח עד שהאיש הבין שגרג לא התכוון לפגוע. גרג לא האמין לסיפורים, אבל הוא שאל את לימון על האוצר בכל זאת.
למון בראון אומר לגרג שהוא היה זמר בלוז מפורסם, אבל הוא לא שר יותר כי הוא מבוגר מדי והחיים הפכו קשים. למון אמר שהוא לא ויתר על הבלוז אבל יותר מכך הוא ויתר לו.
בריונים באו לעתים קרובות להטריד את לימון, מה שקרה במהלך הסיפור. הם חיפשו את האוצר השמועות שלו, אבל גרג החליט שהוא רוצה לעזור להגן על לימון מפני הבריונים, וזה היה מפגש מפחיד גם למון וגם לגרג.
לאחר שנפטרו מהבריונים, לימון השתחרר באיטיות על האוצר שלו ואמר לגרג שהאוצר היחיד שיש לו הוא המוזיקה והזיכרונות המשפחתיים שלו. המחבר הראה שלכל אדם יש אוצר, זה רק למצוא אותו. גרג לא הבין למה למון בראון התכוון בהתחלה, אבל בסופו של דבר הוא הבין שמוזיקה ומשפחה הם הדברים החשובים ביותר בחייו של למון בראון - ולכן האוצר שלו.
"אוצר הלימון בראון" הוא סיפור מחמם לב על החשיבות של ללכת אחרי החלומות שלך ולמצוא את מה שחשוב בחיים. וולטר דין מאיירס עושה עבודה מצוינת להמחיש את כוחה של מוזיקה, ומשפחה וכיצד ניתן לראות בהם אוצרות אם אתה מקבל את הפרספקטיבה הנכונה. זהו סיפור נהדר עבור קוראים בכל הגילאים.
המסר הבסיסי של "אוצר הלימון בראון" הוא שאף פעם לא מאוחר מדי ללכת בעקבות החלומות שלך. למון בראון היה זמר בלוז שוויתר על המוזיקה שלו כשהתבגר, אבל בסופו של דבר הבין שזה הדבר הכי מהותי בחייו.
הספר מציע מספר מסרים ושיעורים עמוקים לילדים, אך הוא גם מהנה וקלה לקריאה. הסיפור מהיר ומרתק, והקוראים יהיו להוטים לגלות מה יקרה אחר כך. וולטר דין מאיירס הוא מספר סיפורים מופתי, והסיפור של לימון בראון יהיה חינוכי וגם מהנה עבור התלמידים.
אחרי שהבריונים עזבו, גרג ומר בראון המשיכו לדבר. למון מספר לגרג על הישגיו בעבר כזמר בלוז ונגן מפוחית ידוע. פעם הוא היה מפורסם.
בנוסף, היו לו אישה ובן אך כאשר אשתו מתה, גיסתו לקחה את המשמורת על הילד מה שגרם לכך שלימון איבד את הקשר איתו לאורך זמן. יתר על כן, ברגע שהוא איבד את הגישה לבנו, היכולות המוזיקליות של למון החלו לרדת מכיוון שכבר לא הייתה לו סיבה לנגן מוזיקה.
כשבנו של מר בראון יצא למלחמה, למון לא ידע אם יחזור הביתה. מאוחר יותר, הוא גילה שבנו מת בקרב ונשא סביבו את "כינור הפה" הישן של אביו, כמו גם כמה קטעים מתי לימון נהג לשחק בבית.
הבן שלו כנראה באמת אהב אותו כדי לסחוב איתו את הדברים האלה בזמן מלחמה. כאשר למון הבין את זה, הגזירים הפכו לאוצר שלו כי הם היו חשובים לו כל כך, עכשיו שידע מה הם מייצגים - אהבת אב ובנו. לימונים גם האמינו שלכל אדם יש סוג של אוצר משלו כמו זה.
אחרי שהבריונים נעלמו ולימון סיים את הסיפור שלו, הגשם ירד. למון אמר לגרג שהוא צריך ללכת הביתה, וגרג הסכים. עם זאת, כשהלך הביתה, הוא התחיל לחשוב על ההרצאה שאביו עומד לתת לו. זה גרם לו לחייך קצת - הוא הבין שלמד משהו חשוב מלימון הלילה. כעת הוא הבין טוב יותר מה אביו שלו עשה למענו ולמה זה חשוב. אז, עכשיו התלמידים יודעים מהו האוצר של לימון בראון.
שאלות "אוצר הלימון בראון" הן:
ניתוח "אוצר הלימון בראון" בבית הספר מצוין לחומר למידה מכיוון שהוא קל לקריאה והוא רק סיפור קצר. זה לא ייקח כמות עצומה של זמן או שיעורים כדי לפרק את הסיפור למסרי הליבה שלו.
ללא קשר לפורמט הקצר שלו, הסיפור מכיל בתוכו הרבה מסרים בעלי משמעות עמוקה יותר. התלמידים יזכו לקחת על עצמם שיעורי חיים מהספר, כדי להכין אותם לחיים בעולם האמיתי כמבוגרים.
ארבעה משאבים זמינים ב- StoryboardThat עבור מורים לשימוש עם ילדים. כל אחד מפתח מערך מיומנויות אחר עבור הילדים ומפרק את מרכיבי הליבה של הסיפור. עבור פעילויות קריאת פוסטים של "האוצר של הלימון בראון" לתלמידים, המשאבים האלה הם:
דיאגרמת העלילה של "אוצר הלימון בראון" מאפשרת לתלמידים לפרק את הסיפור לחלק התחלה, אמצע וסוף. לאחר מכן, התלמידים יכולים לבנות כל חלק בסיפור עם לוחות תכנון וגרפיקה של סצינות מפתח. הם יכולים להוסיף תיאור לכל סצנה כדי להביא את לוח התכנון לאור.
ההגדרות בתוך הסיפור מתוארות בפירוט רב, מה שמאפשר לילדים להשתמש בדמיון ולהבין איך זה היה אם היו שם. זה עוזר בכתיבה תיאורית כפעילות המשך.
יש שלוש הגדרות בתוך האוצרות של לימון בראון - המטבח, הרחוב והבית הנטוש. לאחר מכן ילדים יכולים לעצב כל הגדרה עם תמונות וגרפיקה כדי ליצור לוח תכנון תוך הוספת טקסט לתיאור מצב הרוח של כל הגדרה.
הנושאים של הסיפור הם מאוד ברורים ותמציתיים. זה מאפשר לילדים להבין אותם במהירות ולפתח דעות משלהם על כל אחד מהם. אלה יכולים לשמש כנקודת מוצא לוויכוחים ודיונים בכיתה.
ישנם שלושה נושאים - יחסי אב ובן, עוני ואוצר. כל אחד מהם מפותח מספיק טוב כדי שילדים יוכלו להבין אותם, אבל להשאיר מקום לפרשנות. ניתן להמחיש את הפרשנות שלהם במסגרת הפנייה הזו באמצעות גרפיקה וטקסט "האוצר של חום הלימון".
הסיפור הוא דוגמה טובה לאופן שבו אנשים שונים יכולים לקבל פרשנויות שונות לאותו אירוע. זה נובע מההבדל בין תיאוריות פרוספקטיביות לרטרוספקטיביות.
תיאוריית הפרספקטיבה קובעת שאנשים מקבלים החלטות על סמך המטרות שלהם ומה שהם רוצים להשיג. תיאוריה רטרוספקטיבית, לעומת זאת, קובעת שאנשים מקבלים החלטות על סמך חוויות העבר שלהם.
נקודת המבט של למון בראון היא רטרוספקטיבית, כשהוא מסתכל אחורה על חייו ועל מה שהשיג. נקודת המבט של גרג היא פרוספקטיבית, כשהוא מסתכל על העתיד ועל מה שהוא רוצה להשיג. זה יכול לשמש כנקודת מוצא לדיונים על תיאוריות שונות ולסיכום "אוצר הלימון בראון" וכיצד ניתן ליישם אותם במצבים אמיתיים.
הדמויות הראשיות ב"אוצר הלימון בראון" הן נער מתבגר בשם גרג רידלי, וזמר בלוז ותיק בשם למון בראון. שתי הדמויות נפגשות כאשר גרג הולך לבניין נטוש בו גר למון בראון.
מכיל ספויילרים! : האוצרות של למון בראון היו קטעי עיתונים על למון כשניגן בלוז, והמפוחית הישנה שלו. פריטים אלה היו אוצרות ללמון בראון כי בנו נשא אותם איתו כשהיה מחוץ למלחמה. כאשר הוא מת בקרב, נמצאו עליו חפצים אלו.
הנושא המרכזי הוא שאוצרות ודברים יקרי ערך הם לא בהכרח דברים שיש להם ערך כספי. הדברים שאנו אוצרים הם סמלים של אהבה ואנשים שחשובים לנו.
