"האריסון ברגרון", הסיפור הקצר שכתב קורט וונגוט ג'וניור ב -1961, מדמיין את העולם תוך 120 שנה, שם הממשלה השתלטה לחלוטין על המחשבה החופשית ושוויון מוחלט הושג - במחיר, כמובן.
בחיפוש אחר שוויון אמיתי, אנשים ויתרו על זכויותיהם לטובת חיסול כל התחרות, הדחף והרצון: הדברים המעוררים חדשנות ויצירתיות. האחראים הם היחידים שמותר להם לחשוב, ולכוח הזה יש השלכות חמורות על האריסון ברגרון, נער בן 14 שכבר גובהו 7 מטרים ולמעשה בלתי נשלט. הסיפור בוחן נושאים חשובים, כגון כיצד יכול להיראות שוויון מוחלט במחיר האינדיבידואליות, והסכנות של אובדן מחשבה חופשית לממשלה עריצה. העולם הדיסטופי שצובע וונגוט הוא משעמם להפליא, ומציאותי להפחיד.
את המילה "אוטופיה" טבע סר תומאס מור לספרו על חברה מאורגנת באופן אידיאלי. זה מהטופוס היווני שפירושו "מקום". הקידומת אינה חד משמעית בכוונה; ביוונית, הקידומת ou- פירושה "לא", ואילו הקידומת eu- פירושה "טוב". אז א-טופיה יכולה להיות "מקום טוב", או "לא-מקום", מקום דמיוני.
אחת האוטופיות הוותיקות המתועדות והנפוצות ביותר היא גן עדן. אוטופיה היא חברה מושלמת, שבה הכל מאורגן באופן אידיאלי, והתושבים ממשיכים בחייהם באושר.
דיסטופיה , לעומת זאת, היא ההפך הגמור מאוטופיה, המשתמשת בקידומת dys- , מהיוונית ל"רע ". זוהי חברה לקויה, חסרת תפקוד ולא רצויה. בספרות שני המונחים הללו חופפים לעתים קרובות. דיסטופיות רבות נראות אידיליות מלכתחילה, אך במהלך הסיפור חושפות את טבען האמיתי, שהוא בדרך כלל מרושע ופגום.
עיין במאמר שלנו בנושא ספרות דיסטופית וששת האלמנטים הדיסטופיים הנפוצים שאתה ותלמידיך יכולים לעקוב אחריהם לאורך כל הסיפור!
הבחנה חשובה פתק לפני תחילת "הריסון ברג'רון" היא כי מוגבלויות שניתנה הדמויות הן לא אותו דבר כמו להיות נכה. המילה "נכים" שהתלמידים יכירו ביותר היא דומה במובן מסוים, מכיוון שכל אחד מהם מצביע על מכשול המשנה את יכולותיו של האדם שנפגע. הנכויות הניתנות לדמויות בסיפור נועדו להפריע להן בדרך כלשהי על מנת להפוך אותן לשוות לאחרים. חלק מהנכים המוקצים להם כוללים:
