אכילה לא מופרעת היא דבר שבדרך כלל נשמר בסוד. חלק מסימני האזהרה הללו עשויים להיות קריאה לעזרה ואסור להתעלם מהם. בפעילות זו התלמידים ייצרו חזותיים של סימני האזהרה החשובים ביותר , שיעזרו להם לזהות אותם בחיים האמיתיים. ישנם כמה סימני אזהרה קטנים וקטנים שתוכלו להבחין בהם כאשר מישהו סובל בכל מה שקשור לבקרת משקל. חלקם עשויים להיות:
הפרעות אכילה אינן מקפחות על רקע מגדר, ולכן חשוב לוודא שהתלמידים לא יוצרים לוחות סיפורים לא טיפוסיים. התלמידים עשויים לבחור את שלטי האזהרה שלהם מהרשימה שלמעלה, או שהמורה יכול לבחור מראש באילו הם רוצים שהתלמידים ישתמשו. חשוב להדגיש בפני התלמידים שלך שיצירת סצינות מטרידות עלולה להוות טריגר לעצמם או לאחרים.
(הוראות אלו ניתנות להתאמה אישית לחלוטין. לאחר לחיצה על "העתקת פעילות", עדכן את ההוראות בלשונית העריכה של המטלה.)
תארו סימני אזהרה שונים של מישהו הסובל מהפרעת אכילה.
שים לב במיוחד להרגלי אכילה של התלמידים, הערות על אוכל או משקל, וכל שינויים פתאומיים בהתנהגות או במראה. זיהוי שינויים עדינים אלה עוזר לזהות תלמידים המתמודדים וקידום תמיכה מוקדמת.
קדם אוירה פתוחה ומקבלת על ידי דוגמה של כבוד ואמפתיה. המנע מלהגיב הערות על מראה או בחירות תזונתיות כדי שירגישו בטוחים ומוערכים בלי קשר לגופם.
שילב מסרים חיוביים על הערכה עצמית ובריאות בשיעורים. הזמינו את התלמידים לשתף מחשבות ושאלות במקום בטוח, והדגישו שכל חווייתם תקפה.
גשו לתלמידים בפרטיות ובחמלה אם אתם מזהים סימני אזהרה. הביעו דאגה באמצעות תצפיות ספציפיות במקום האשמות, ותנו להם להבין שאכפת לכם ושהם יכולים לקבל עזרה.
הודיעו ליועץ בית הספר או לצוות התמיכה אם יש לכם חששות לגבי תלמיד. שיתפו פעולה כדי להבטיח שהתלמיד יקבל ייעוץ מקצועי ומשאבים מבלי לפגוע בפרטיותו.
סימני אזהרה להפרעות אכילה בקרב תלמידים כוללים התעסקות מופרזת במשקל או קלוריות, ירידה פתאומית במשקל, לבוש רחב להסתיר שינויים, הימנעות מאכילה, טקסי אכילה, אימונים מופרזים, ביקורים תכופים בשירותים לאחר אכילה, בידוד בזמן הארוחות ותסמינים פיזיים כמו ציפורניים שבירות או מחלות תכופות.
מורים יכולים לזהות תלמידים שיש להם הפרעת אכילה על ידי מעקב אחר התנהגויות כמו שינויים דרמטיים בהרגלי אכילה, דאגה מופרזת למשקל, הימנעות מאכילה בסביבה חברתית, תלונות תכופות על תדמית גוף או שינויים פיזיים ניכרים כמו שיער דק או ריפוי פצעים איטי.
פעילות מועילה בכיתה היא שיצרו התלמידים ויזואלים ויכתבו הגדרות לסימני אזהרה של הפרעות אכילה, לעודד אותם לזהות ולדון בהתנהגויות אלה בסביבה בטוחה ותומכת.
סימנים קטנים של הפרעות אכילה יכולים להיות קריאות ראשוניות לעזרה. טיפול מהיר מאפשר התערבות מוקדמת ותמיכה, ומפחית את הסיכון לסיבוכים בריאותיים חמורים אצל תלמידים שנפגעו.
מחנכים יכולים ליצור מרחב בטוח באמצעות שימוש בשפה רגישה, הימנעות מתמונות מעוררות, קידום הכללה ועידוד דיאלוג פתוח ומכבד על הפרעות אכילה ללא שיפוטיות.