חגים הם משמעותיים להפליא בדת ומבליטים סיפורים, עונות השנה או היבטים משמעותיים אחרים של דת. בפעילות זו התלמידים ייצרו מפת עכביש שתבליט את החגים הגדולים שחגגו ההינדים . עליהם לתאר את המשמעות של כל חג וליצור המחשה שיעזור לסכם מה זה וכיצד הוא מתרגל.
(הוראות אלו ניתנות להתאמה אישית לחלוטין. לאחר לחיצה על "העתקת פעילות", עדכן את ההוראות בלשונית העריכה של המטלה.)
תאריך להגשה:
המטרה: ליצור מפת עכביש המתמקדת ב 3-5 חגים מרכזיים שונים בהינדואיזם.
הוראות סטודנטים:
דרישות: מינימום 3 תאים המציגים חגים גדולים שונים שחגגו ההינדים. סצנות מתאימות להמחשת כל תא. תיאור של 1-3 משפטים לכל תא המדגים את הבנתכם.
הנחה שיח קבוצתי חיוני שבו התלמידים משתפים מה למדו על כל חג, מעודדים האזנה בכבוד ושאלות פתוחות להעמקת ההבנה.
הזמן את התלמידים להשוות חגים הינדים עם פסטיבלים או חגיגות מחייהם, לסייע להם למצוא דמיון ושוני ולעודד הערכה תרבותית.
הראה סרטונים קצרים, מוזיקה או תמונות הקשורים לכל חג הינדי כדי שהתלמידים יוכלו לדמיין סמלים ולראות חגיגות אמיתיות, ולהפוך את הלמידה למרתקת יותר.
הצע לתלמידים לעצב פוסטרים, עבודות יצירה או שקופיות דיגיטליות שמייצגות חג הינדי, לאפשר להם לבטא הבנה דרך אמנות ויצירתיות.
בקש מהתלמידים לכתוב עובדה חדשה או לשתף שאלה על חגים הינדים לפני היציאה, ולספק דרך פשוטה לבדוק הבנה ותכנון צעדים הבאים.
חגים הינדים עיקריים כוללים את דיואלי (פסטיבל האורות), הולי (פסטיבל הצבעים) ו-נברטרי (חג לכבוד האלה דורגה). חגים חשובים נוספים הם רקדשה בנדאן ו-janmashtami. כל אחד חוגג מסורות וסיפורים ייחודיים בהינדואיזם.
התחילו בכך שהסטודנטים יחקרו ויזהו מ-3 עד 5 חגים הינדים עיקריים. בקשו מהם ליצור מפה של עכביש עם שמות החגים, תיאור קצר של משמעותם ואיור שמייצג את אופן החגיגה. גישה זו מסייעת בהעמקת ההבנה באמצעות ויזואליה וכתיבה.
מפה של עכביש היא מארגן גרפי שבו מציבים רעיון מרכזי (כמו חגים הינדים) במרכז ומרחיבים עם פרטים, כמו שמות, משמעויות ותמונות של כל חג. היא מארגנת את המידע באופן ויזואלי להבנה טובה יותר.
למידה על חגים הינדים מקדמת הבנה תרבותית, כבוד לגיוון וראייה רחבה יותר של דתות העולם. זה עוזר לתלמידים להעריך מסורות שונות ולקדם סביבה כיתתית מכילה.
עודדו את התלמידים לכלול סמלים, סצנות או דמויות המאפיינות כל חג—כמו דיות לדיואלי או אבקות צבעוניות להולי. השתמשו בצבעים בהירים והסבירו את המשמעות מאחורי כל איור כדי לקשר בין האמנות למשמעות התרבותית.