Unknown Story
Montāžas Teksta
- כך היו הולכים שעה או שתים, ואולי יום או יומיים. כשכשה העז בזנבה וגעתה בפיה, והמערה לסופה הגיעה.
- כיון שיצאו מן המערה ראה הרים רמים וגבעות עם פרי מגדים ובאר מים חיים נוזלים מן ההרים ורוח מפיחה כל מיני בשמים והעז עולה באילן
- סליחה, איפה אני?
- בארץ ישראל אתה וסמוך לצפת אתה
- אוי... הגיעה השבת, לא אוכל לחזור אל אבי... אני יודע! אני אשים פתק באוזנה של העז וכך כשאביו ילטף אותה, והפתק יצא מאוזנה.
- תלה הבחור עיניו למרום ואמר, "ברוך המקום ברוך הוא שהביאני לארץ ישראל". נשק עפרה וישב לו תחת העץ.
- חזרה העז אצל הזקן, אבל באוזניה לא נענעה והפתק לא נפל.כיון שראה הזקן את העז שהיא חזרה ובנו איננו התחיל מטפח על ראשו וצועק ובוכה ומילל
- בני, בני איכה? בני מי ייתן מותי אני תחתיך, בני, בני.
- לא נחה דעתו של אותו זקן עד שקרא לשוחט לשחטה
- הפשיטו את עורה ונפל פתק מן האוזן. נטל הזקן את הפתק ואמר, "כתב בני". וקרא כל מה שכתב לו בנו. התחיל מטפח על ראשו ובוכה ויוי, אוי לו לאיש שקיפח את מזלו בידיו ואוי לו לאיש שגמל רעה לעושה טובה.
- אוי לי שהייתי יכול" לעלות לארץ ישראל בקפיצה אחת ועכשיו אקפח את ימי בגלות "הזאת.
- לאבא
- מני אז פי המערה סמוי מן העין, ודרך קצרה עוד אין. ואותו בחור אם לא מת, עוד ינוב בשיבה דשן ורענן, בארצות החיים שקט ושאנן.
Izveidoti vairāk nekā 30 miljoni stāstu shēmu
Lai Izmēģinātu, nav Nepieciešama Lejupielāde, nav Kredītkartes un nav Nepieciešama Pieteikšanās!
