רוב הרעיונות העסקיים של תלמידים מתחילים ממוצר ("בואו נמכור סליים!"). יזמים אמיתיים מתחילים מבעיה: מישהו, איפשהו, מתוסכל, מבזבז זמן או מפסיד כסף. בפעילות הזאת התלמידים יוצרים סטוריבורד של בעיה אמיתית אחת שראו, של האנשים שסובלים ממנה, ושל הסיבה שהדרכים שבהן מתמודדים איתה היום לא מספיקות. זה הבסיס לכל שאר הפעילויות במדריך: בעיה ברורה מקלה מאוד על הפרסונה, על ההצגה ועל התוכנית העסקית.
הסטוריבורד בנוי לפי שתי המשבצות הראשונות של מסגרת מוצר → פתרון → תועלת מהמאמר שלנו איך יוצרים נאום מעלית: מראים את האדם עם הבעיה, ואז מוסיפים את ה"אבל" הראשון, הסיבה שהפתרונות הקיימים לא עובדים. תלמידים שלא מצליחים להסביר את ה"אבל" בדרך כלל עוד אין להם עסק, ולגלות את זה עכשיו זה הישג, לא כישלון.
| משבצת | מה התלמידים מראים | דוגמה: TAGBACK |
|---|---|---|
| 1. למי יש את הבעיה | האדם, הגיל והמצב שלו. | ג'ורדן, תלמיד כיתה ז' עם ספורט, תזמורת ומתמטיקה באותו יום, סוחב בקבוק מים, קפוצ'ון ומחשבון. |
| 2. רגע הבעיה | הרגע המדויק שבו הבעיה כואבת. | אחרי שיעור ספורט, הקפוצ'ון של ג'ורדן נעלם. זה כבר השני השנה, וההורים של ג'ורדן לא מרוצים. |
| 3. איך מתמודדים היום | מה אנשים עושים היום כדי לפתור אותה. | כותבים שמות בטוש (זה דוהה) או מחפשים בארגז האבדות (הר של קפוצ'ונים בלי שם). |
| 4. ה"אבל" הראשון | למה הפתרון של היום לא מספיק. | אבל אף אחד לא מחזיר חפץ אם אי אפשר לדעת של מי הוא, והמזכירות לא יכולה לקרוא לשם שלא כתוב. |
| 5. כמה גדולה הבעיה? | עדויות מחמישה אנשים לפחות: לכמה יש את הבעיה ובאיזו תדירות. | 8 מתוך 10 חברים לכיתה איבדו משהו הסמסטר; בית הספר תורם שני ארגזי בגדים בכל יוני. |
| 6. הגדרת הבעיה | משפט אחד: [מי] צריך דרך [לעשות מה] כי [למה]. | תלמידים צריכים דרך לקבל בחזרה דברים שאבדו, כי חפצים בלי שם אף פעם לא חוזרים לבעלים. |
(הוראות אלו ניתנות להתאמה אישית לחלוטין. לאחר לחיצה על "העתקת פעילות", עדכן את ההוראות בלשונית העריכה של המטלה.)
צרו סטוריבורד שמראה בעיה אמיתית שכדאי לפתור.
הוסיפו את הפעילות ללוח הבקרה למורה וצרו מטלה מהתבנית בת שש המשבצות. לכיתות ו'–ח', קצרו את התבנית לגרסה בת שלוש משבצות לפני שהתלמידים פותחים אותה.
בקשו מהתלמידים לרשום עשרה דברים שהציקו להם, למשפחה שלהם או לבית הספר השבוע, ואז להקיף את הבעיות שמשותפות ליותר מאדם אחד. הצוותים בוחרים את הבעיה שתלווה אותם לאורך כל היחידה.
התלמידים לוחצים על "השתמש בתבנית זו" ומראים את האדם, את רגע הבעיה, איך מתמודדים היום, את ה"אבל" הראשון ואת הגדרת הבעיה, עם הקפוצ'ון האבוד של ג'ורדן כמודל.
כשיעורי בית, התלמידים שואלים לפחות חמישה אנשים על הבעיה ומוסיפים מה למדו, למשל לכמה אנשים יש אותה ובאיזו תדירות, לפני שהם מגישים.
פתחו כל הגשה מלוח הבקרה ובדקו שיש בה אדם מסוים, רגע מסוים וסיבה אמיתית לכך שהפתרונות הקיימים נכשלים. כתבו הערות על הגדרות בעיה מעורפלות.
הציגו את הסטוריבורדים במצב מצגת ובקשו מכל צוות להקריא את הגדרת הבעיה שלו. החברים לכיתה מצביעים על הבעיות שהיו משלמים כדי לפתור.
תנו לכל אחת משש המשבצות 0–2 נקודות, בסך הכול 12 נקודות: 0 אם חסרה, 1 אם מעורפלת, 2 אם ספציפית. הסתכלו בעיקר על משבצות 4 ו-6. "אבל" ראשון חזק מסביר למה הפתרונות הקיימים נכשלים, כמו הטענה של TagBack שקפוצ'ונים בלי שם אף פעם לא מוצאים את בעליהם. "לאנשים משעמם" מקבל 1 לכל היותר, כי אין בו אדם או רגע.
תכננו שיעור אחד של 45 דקות ועוד כ-10 דקות של שיעורי בית. הקדישו עשר דקות לחימום של רשימת הבאגים, חמש לבחירת בעיה משותפת, ואת השאר לבניית משבצות 1–4 ו-6. משבצת 5 דורשת תשובות מחמישה אנשים לפחות, ולכן התלמידים משלימים אותה אחרי שראיינו חברים לכיתה או בני משפחה, בדומה לצוות של TagBack ששאל עשרה חברים לכיתה על חפצים אבודים.
תלמידי חטיבת הביניים יכולים להשתמש בגרסה בת שלוש משבצות: למי יש את הבעיה, רגע הבעיה וה"אבל" הראשון. הקפוצ'ון האבוד של ג'ורדן הוא מודל שקל להתחבר אליו בגיל הזה. תלמידי תיכון, DECA ו-FBLA שומרים על כל שש המשבצות, מגבים את משבצת 5 בסקר קצר ומעריכים כמה אנשים בעיר שלהם סובלים מאותה בעיה.
תנו לתלמידים לספר את הבעיה קודם באופן חזותי; סצנות ודמויות מעבירות משמעות עוד לפני אוצר המילים. ספקו את תבנית המשפט "[מי] צריך דרך [לעשות מה] כי [למה]" והדגימו אותה עם הגדרת הבעיה של TagBack. אפשרו לכתוב את רשימת הבאגים בשפת הבית, והושיבו תלמידים בזוגות כך שאחד שואל את שאלות משבצת 5 והשני רושם את התשובות.
בקשו מהצוותים להקריא רק את הגדרות הבעיה שלהם, ותנו לחברים לכיתה להצביע על הבעיה שהיו משלמים כדי לפתור. אחר כך שאלו: האם זו בעיה, או מוצר בתחפושת? למי עוד יש אותה? האם להורים של ג'ורדן אכפת כמו לג'ורדן? תלמידים שלא מצליחים להסביר את ה"אבל" שלהם צריכים לבחור בעיה חדשה עכשיו ולא מאוחר יותר.