נאום מעלית מסביר רעיון בזמן שלוקח לנסוע במעלית: בערך 30 עד 60 שניות. רוב התלמידים מנסים להציג על ידי מניית תכונות. סטוריבורד מכריח אותם לעשות משהו טוב יותר: להראות אדם עם בעיה, ולהראות איך החיים שלו משתפרים. אם המאזין יכול לדמיין את זה, הוא יזכור את זה.
הפעילות משתמשת במסגרת מוצר → פתרון → תועלת בת שש המשבצות מהמאמר שלנו איך יוצרים נאום מעלית, שבו תמצאו את הדוגמה העסקית המלאה ותבניות נוספות. אחרי הסטוריבורד, התלמידים הופכים כל משבצת למשפט או שניים בעל פה, והנאום מוכן.
| משבצת | מה היא עושה | דוגמה: TAGBACK |
|---|---|---|
| 1. הקשר / בעיה | מראה אדם אמיתי עם בעיה אמיתית וכואבת. | הקפוצ'ון של ג'ורדן שוב נעלם מהלוקר בחדר הכושר. |
| 2. ה"אבל" הראשון | למה הפתרונות הקיימים לא עובדים. | ארגז האבדות מלא, אבל על שום דבר אין שם. |
| 3. הצגת המוצר | איך הלקוח מגלה את המוצר. | ההורה של ג'ורדן רואה את TagBack בעלון בית הספר. |
| 4. הפתרון הקסום | רעיון הליבה, בפשטות: "הכפתור הקסום". | חבר לכיתה מוצא את הקפוצ'ון וסורק את התג בטלפון. |
| 5. ואז | מה קורה מיד אחרי הקסם. | ההורה של ג'ורדן מקבל הודעה; אף מספר טלפון לא נחשף. |
| 6. התועלת | הערך המתמשך ללקוח. | דברים אבודים חוזרים הביתה, והמשפחה מפסיקה לקנות חדשים. |
(הוראות אלו ניתנות להתאמה אישית לחלוטין. לאחר לחיצה על "העתקת פעילות", עדכן את ההוראות בלשונית העריכה של המטלה.)
צרו סטוריבורד בן שש משבצות של נאום המעלית שלכם, ואז כתבו תסריט שאפשר להגיד ב-60 שניות.
הקצו את התבנית בת שש המשבצות מלוח הבקרה למורה. לכיתות ו'–ח', קצרו אותה לשלוש משבצות: בעיה, פתרון ותועלת.
התלמידים יוצרים סטוריבורד של הבעיה, ה"אבל" הראשון, הצגת המוצר, הפתרון הקסום, מה קורה אחר כך והתועלת למשתמש. הם יכולים להשתמש שוב במשבצות מתוך לזהות בעיה אמיתית.
התלמידים מוסיפים משפט או שניים לאמירה בקול מתחת לכל משבצת, כך שכל הנאום נמשך 60 שניות או פחות.
בני הזוג מקשיבים וחוזרים על הבעיה ועל התועלת. אם הם לא מצליחים, התלמיד משפר את הסטוריבורד ואת התסריט.
ודאו שהתועלת היא משהו שהלקוח מרוויח, לא תכונה, וכתבו הערה על כל משבצת שאינה ברורה.
התלמידים מציגים את הסטוריבורד במצב מצגת ואומרים את התסריט בשידור חי, או מקליטים אותו כמצגת עם קריינות.
תנו לשש המשבצות 0–2 נקודות כל אחת, ואז הוסיפו נקודות על ההגשה בעל פה: 2 על סיום תוך 60 שניות או פחות, ו-2 אם בן/בת הזוג מצליחים לחזור על הבעיה ועל התועלת. הורידו נקודות על תועלות שהן בעצם תכונות. "יש לו קוד QR" זו תכונה; "המשפחה מפסיקה לקנות חדשים" של TagBack זו תועלת.
הקצו 45 דקות לסטוריבורד ו-20 דקות לכתיבת התסריט ולתרגול. תלמידים שסיימו את לזהות בעיה אמיתית יכולים להשתמש שוב במשבצות 1 ו-2, וזה חוסך זמן. אם כל צוות יציג מול כל הכיתה, הוסיפו שיעור נוסף, כי כל הצגה עם משוב לוקחת כשלוש דקות.
כיתות ו'–ח' יכולות להשתמש בגרסה בת שלוש משבצות: בעיה, פתרון ותועלת. אצל TagBack, אלה הקפוצ'ון האבוד של ג'ורדן, חבר לכיתה שסורק את התג, והקפוצ'ון שחוזר הביתה. תלמידי תיכון בונים את כל שש המשבצות ומודדים את זמן ההצגה בעל פה. בשיעורי הכוון תעסוקתי אפשר להשתמש באותו מבנה להצגה אישית לעבודה או להתמחות.
תנו לסטוריבורד לעשות את רוב העבודה: התלמידים מצביעים על כל משבצת בזמן שהם מדברים, כך שהמאזינים יכולים לעקוב גם אחרי שפה פשוטה. בקשו מהם לכתוב משפט אחד לכל משבצת, לתרגל עם בן/בת זוג ולהקליט גרסה עם קריינות לפני ההצגה החיה. ויתור על מגבלת 60 השניות בניסיון הראשון גם מוריד את הלחץ.
בקשו מהתלמידים להקליט את הנאום כמצגת עם קריינות מתוך הסטוריבורד, או קיימו סבב הצגות שבו המאזינים שואלים שאלה אחת אחרי כל נאום. אחר כך שאלו: מה אנשים זכרו, את הבעיה, את הפתרון הקסום או את התועלת? נאומים חזקים יכולים להפוך לפתיחה של הפעילות הצגה למשקיעים בהמשך.