מקץ 20 שנה
Storyboard Text
- השוטר המקופי פסע במעלה השדרה בהילוך רב רושם. עשיית הרושם באה לו מתוך הרגל, ולא לשם התפראות כיוון שהצופים מעטים היו. השעה הייתה כמעט עשר בלילה, אך רוח תזזיתית קלה, שטעם של גשם בחובה, כמעט רוקנה את הרחובות מאדם.
- ,בעברו היה בודק דלתות, מנופף באלתו בתנועות מורכבות ומהירות להפליא, פונה מדי פעם להטיל את מבט עינו .המשגחת על הרחוב השקט. בדמותו התקיפה ובהילוכו הגאוותני כלשהו, היווה השוטר תמונה נראה של שומר שלום.
- הסביבה הייתה מן המקדימות להתרוקן. פה ושם ניתן היה לראות את אורותיה של חנות סיגרים או של מסעדה הפתוחה כל הלילה, אך רוב הדלתות היו שייכות לבתי עסק אשר נסגרו זה מכבר.
- הכל בסדר, שוטר
- בהגיעו לכמחצית של גוש בתים, האט השוטר לפתע את צעדיו. בפתח של חנות חשוכה לכלי מתכת ניצב גבר, סיגר בלתי מודלק בפיו. בקרב אליו השוטר, נשא האיש את קולו.
- אני פשוט ממתין לחבר. זו פגישה שנקבעה לפני 20 שנה. נשמע קצת מגוחך, לא? ובכן, אסביר לך, אם אתה רוצה להיות בטוח שהכל כשורה. לפני זמן הייתה מסעדה במקומה של חנות זו- 'מסעדת ג'ו בריידי הגדול', היה שמה.
- עד לפני חמש שנים. אז היא נהרסה
- הלילה, לפני עשרים שנה, סעדתי כאן, אצל ג'ו בריידי הגדול, בחברת ג'ימי וולס, הטוב בידידי והבחור המעולה ביותר בעולם.
- האיש שבפתח הצית גפרור והדליק את הסיגר. האור גילה פנים חיוורים, לסת מרובעת וצלקת לבנה ליד הגבה הימנית. בסודרו היה נעוץ יהלום גדול בזווית מוזרה.
- שנינו גדלנו כאן יחד, בניו יורק, ממש כשני אחים.
- ובכן, אותו לילה הסכמנו להיפגש כאן שוב, בדיוק מקץ 20 שנה מאותו תאריך ואותה השעה, מבלי להתחשב בנסיבות, או במרחק שממנו נהיה מוכרחים להגיע. סברנו כי תוך 20 שנה יגשים אחד מאיתנו את יעודו ויצבור את הונו, באשר הוא.
- אני הייתי בן שמונה עשרה וג'ימי בן 20. למחרת בבוקר עמדתי לצאת מערבה, לצבור ממון. לא יכולתי לגרור את ג'ימי מניו- יורק, הוא חשב שזה המקום היחיד עלי האדמות.
- כן, במשך זמן מה עמדנו בקשר מכתבים. אך לאחר שנה או שנתיים איבדנו איש את עקבות רעהו. אתה הרי יודע, המערב הוא מרחב עצום, ואני נדדתי במרחביו בשקיקה מרובה. אבל בטוחני שג'ימי יבוא לפגשני כאן, אם עודנו בחיים, כי הוא היה, מאז ומתמיד, הבחור הכן והנאמן ביותר בעולם. הוא לא ישכח לעולם. עברתי מרחק של אלף מילין כדי לעמוד הערב בדלת זו. והטרחה תהיה כדאית, אם רעי הנושן יופיע.
- סיפור מעניין. נראה כי עבר זמן די ארוך בין פגישה לפגישה. האם לא קיבלת כל ידיעה מרעך לאחר שעזבת?
- שלוש דקות לעשר. השעה הייתה עשר בדיוק, כאשר נפרדנו כאן בפתח המסעדה.
- עסקיך עלו יפה במערב, לא כן?
- האיש הממתין הוציא שעון נאה, אשר מכסהו היה משובץ יהלומים קטנים.
- כמובן. אתן לו חצי שעה לפחות. אם ג'ימי עדיין חי, יהיה כאן עד אז. היה שלום, שוטר.
- ועוד איך! אני מקווה שגורלו של ג'ימי שפר לפחות כדי מחצית מזה. הוא לא הצטיין בחריפות יתרה, אך היה בחור טוב מאין כמוהו. היה עליי להתחרות במוחות חריפים ביותר כדי להשיג את מבוקשי. בניו יורק מתחפר האדם כעכבר בפינתו. המערב הוא המוציא אותו לאוויר העולם.
- לילה טוב, אדוני
- אמשיך בדרכי. האם תחכה זמן רב?
- דלף צונן נטף והרוח התגברה מנשיפות הססניות למשב קבוע ויציב. עוברי האורח המעטים שברובע זה מיהרו לדרכם, זעופים ודוממים, וידיהם תחובות לכיסים. בפתח החנות לממכר כלי מתכת עמד האיש, אשר עבר מרחק של אלף מילין כדי לקיים פגישה מפוקפקת עד כדי גיחוך, עם ידיד נעורים. הוא עישן את הסיגר והמתין.
- חי ראשי! זה בוב, ברור כשמש בצהריים. הייתי בטוח שאמצע אותך כאן, אם עודך בחיים. כפתור ופרח, כפתור ופרח. עשרים שנה הן זמן ארוך. המסעדה הישנה נהרסה, בוב. הלוואי והייתה קיימת עדיין, כדי שנוכל לסעוד בה פעם נוספת. כיצד נהג בך המערב, בוב קשישי?
- אתה הוא זה, ג'ימי וולס?
- אתה הוא זה, בוב?
- הוא המתין כעשרים דקות, ולפתע נחפז מעבר לרחוב אדם גבוה, במעיל ארוך וצוארונו מורם עד לאוזניו. הלה פסע הישר אל האיש הממתין.
- פחות או יותר. יש לי משרה באחת הלשכות העירוניות. בוא, בוב. נלך למקום המוכר לי היטב , ונגלגל שיחה ארוכה על הימים ההם.
- המזל משחק לך בניו יורק, ג'ימי?
- ביד רחבה. נתן לי כל מה שביקשתי. השתנית להפליא, ג'ימי. מעולם לא תיארתי לעצמי שאתה עשוי לגבוה בשניים או שלושה אינצ'ים.
- הו, גבהתי מעט אחרי הגיעי לגיל 20.
- שני הגברים פסעו במעלה הרחוב, שלובי זרוע. איש המערב, שהערכתו העצמית גדלה לאין שיעור עקב הצלחתו, החל מתאר את תולדות עלייתו לגדולה. השני, מכורבל במעילו, האזין בהתעניינות גלויה.
- לעיתים יש בהן כדי לשנות אדם טוב לרע. אתה נתון במעצר מזה עשר דקות, בוב "החמקמק". שיקאגו חושבת, כי ייתכן שהסתננת אלינו, ומבריקה לנו כי ברצונה לחטוף שיחה איתך. אתה מוכן לבוא בשקט, לא כן? זה מעשה הגיוני. אבל, לפני שנלך לתחנה, הנה פתק שביקשוני למסור לך. אתה יכול לקרוא אותו כאן, ליד החלון. זה מהשוטר המקופי, וולס.
- אינך ג'ימי וולס. עשרים שנה הן זמן ארוך, אך לא עד כדי לשנות חוטם רומאי לאף חרום.
- בקרן הרחוב נמצא מזנון כיבוד, זוהר באורות חשמל. כשנכנסו לתחום המואר, פנו שניהם יחדיו להביט איש בפני רעהו. איש המערב נעצר בפתאומיות ושחרר את זרועו.
- איש המערב איש המערב פרס את פיסת הנייר הקטנה, שנמסרה לידו. היד הייתה יציבה כשהחל לקרוא, אך רעדה מעט כאשר סיים. הפתק היה קצר למדי.
- בובהגעתי בזמן למקום המיועד. כשהדלקת את הגפרור להצית את הסיגר, ראיתי שפניך הם פני הפושע המבוקש בשיקאגו. משום מה, לא יכולתי לעשות זאת במו ידי, לכן הלכתי ושלחתי שוטר חרש לבצע את המלאכה.ג'ימי
- הסוףהקומיקס הוכן ע"י עדן אמירכיתה ז' 4 קירינ"ב: יוצרת הקומיקס מבקשת להצהיר שהיא עבדה קשה על הקומיקס הזה
Over 30 Million Storyboards Created