ככה זה היה, משפחה המונה 5 נפשות - אבי, אמי, אני, אחותי, ואחי. חיינו חיים רגועים ושלווים בפולין. אך המלחמה הארורה גדעה את הכל! פצצות נפלו על עירנו והיינו צריכים להסתתר. עד שיום אחד אספו את כל הגברים, ונפרדנו מאבי היקר, היינו כמעט בטוחים שלא נראה אותו שוב לעולם. לאחר מכן אספו גם את הנשים והילדים, אני הייתי בת 10 בלבד, אחותי הייתה בת 7 ואחי בן 3. זה היה נורא, צעדנו ימים שלמים בלי אוכל ומים ורבים מתו בדרך, אך ב"ה אמי, אחותי ואחי נשארו בחיים עד שהגענו למחנה הנורא...
אמא למה הגענו למחנה הנורא הזה? ולמה אנחנו לובשות בגדים דקים כל כך? קר לי ואני רעבה.
חמודה שלי, אני לא יודעת וגם לי קר ואני רעבה אבל אני מבקשת ממך שתדאגי לאחים שלך ותביאי להם אפילו מהאוכל שלך כדי שלפחות הם יחיו
מוקדם בבוקר, העירו את כולנו ושלחו את האימהות לעבודה, נשארתי לבד אם אחיי
הצצתי דרך החלון, אולי הראה את אמי! ואז החייל שם לב עלי, הוא נכנס לתא ותפס אותי
ואז, כמו מתוך חלום, אחרי שכבר הרגשתי את המוות במרחק פסיעה נכנס לחדר המפקד הראשי!
הצילו!!!!! בבקשה אל תהרוג את אחותינו
מה את עושה?! אני ירה בך!!
לא בבקשה! תרחם אלי, או לפחות על אחיי הקטנים!
גופי רעד חזק, והרגשתי כבר את הכאב מהיריה ואת דמי נוזל. המוות היה כל כך קרוב, אחיי צעקו ובכו, אבל החייל לא התייחס כלל. כל חיי עברו בראשי, הולדתי, גדילה, אחי נולדים. לא עברתי הרבה אבל זה מה שעבר לי בראש. לפתע נזכרתי באימי שתבוא עוד מעט מהעבודה ותראה מה קרה, זה לא יהיה טוב
ככה זה היה, משפחה המונה 5 נפשות - אבי, אמי, אני, אחותי, ואחי. חיינו חיים רגועים ושלווים בפולין. אך המלחמה הארורה גדעה את הכל! פצצות נפלו על עירנו והיינו צריכים להסתתר. עד שיום אחד אספו את כל הגברים, ונפרדנו מאבי היקר, היינו כמעט בטוחים שלא נראה אותו שוב לעולם. לאחר מכן אספו גם את הנשים והילדים, אני הייתי בת 10 בלבד, אחותי הייתה בת 7 ואחי בן 3. זה היה נורא, צעדנו ימים שלמים בלי אוכל ומים ורבים מתו בדרך, אך ב"ה אמי, אחותי ואחי נשארו בחיים עד שהגענו למחנה הנורא...